גזר דין בתיק ת"פ 11139-05-12

         כללי - כתב האישום

1.            בתום שמיעת חלק מפרשת התביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו תוקן כתב האישום, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות של שהייה בישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) יחד עם סעיף 62 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], הסעת שוהים בלתי חוקיים, לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 ונהיגה בקלות ראש או ברשלנות + גרימת נזק לאדם ולרכוש לפי סעיפים 21(ב)(2) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיף 62 לפקודת התעבורה.

2.            הנאשם, תושב הרשות הפלשתינאית (להלן: "הרשות"), אשר במועד הרלבנטי לכתב האישום שהה בישראל ללא היתר בר תוקף.

3.            על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 28.4.12 בשעה 20:00 לערך, נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מאזדה (להלן: "הרכב") בעיר מודיעין, ללא רישיון נהיגה ישראלי תקף ועמו ברכב, ארבעה תושבי הרשות, ששהו בישראל ללא היתר בר תוקף. משעצר הנאשם ברמזור, לפתע הבחין בניידת משטרתית שחלפה על פניו. בתגובה, פתח בנסיעה מהירה חרף המופע האדום ברמזור, לעבר כביש 431.

4.            ניידת המשטרה פתחה במרדף בעקבותיו, עם אורות כחולים מהבהבים וסירנה כורזת. שוטרי הניידת הורו בכריזה לנאשם, מספר רב של פעמים, לעצור את רכבו בצד הדרך, אולם הנאשם לא שעה לקריאותיהם והמשיך בנסיעה מהירה ופרועה, תוך שעבר בין נתיבים בכביש באורח שחייב נהגים בדרך לסטות מנתיב נסיעתם כדי למנוע תאונה.

5.            משהגיע הנאשם למחלף נשרים, נסעה ניידת המשטרה במקביל אליו, אז, הסיט הנאשם את רכבו לעברה בניסיון להורידה מהכביש, אולם הניידת המשיכה במרדף, הגם שנאלצה לסטות כדי למנוע התנגשות עם רכב הנאשם.

6.            הנאשם התקרב למחלף נוסף בו ניצב רמזור, שמופעו הראה אדום. רכב מסוג "אוודי" עמד אחרון בטור המכוניות לקראת הרמזור, כאשר הנאשם התקרב אליו במהירות גבוהה, או אז בלם את רכבו בלימת חירום, אך לא הצליח למנוע את ההתנגשות ופגע בעוצמה ברכב ה"אוודי", שהוטח קדימה. כתוצאה, נגרמו לנוסעי ה"אוודי" - משפחת אלון שמונה זוג הורים ושלושת ילדיהם, חבלות מסוג "צליפת שוט" והם נזקקו לטיפול רפואי. 

7.            משהגיעה ניידת המשטרה למקום, היא נעצרה בסמוך לרכב הנאשם, אז, נמלטו נוסעי הרכב מהמקום. אחד השוטרים ניסה לעצור את הנאשם כאשר אחז בידו, אולם זה הצליח להשתחרר בכוח מאחיזת השוטר והחל במנוסה רגלית לעבר שטח צמחי. השוטר רדף אחר הנאשם בעודו צועק "עצור משטרה", אולם הנאשם המשיך במנוסתו. לאחר מרדף  ובסיוע שוטר נוסף, נעצר לבסוף הנאשם. 

על הנאשם - טיעוני ההגנה

8.            מטיעוני ב"כ הנאשם, עו"ד רחמים דיין, עולה כי הנאשם, צעיר כבן 30, תושב הרשות הפלשתינאית, נשוי לאזרחית ישראלית מזה כעשר שנים ולבני הזוג ארבעה ילדים קטנים, אשר הצעיר שבהם בן חודשים ספורים. לאחר נישואיו, בשנת 2002, שהה הנאשם  בישראל כדין עד לשנת 2008, אז עקב שינוי שחל בחוק, נגזר עליו לעזוב את ישראל, את ביתו ומשפחתו.

9.            הנאשם הופרד אפוא בעל כורחו ממשפחתו. כדי לפקוד את ילדיו ואשתו, כמו גם לדאוג לפרנסם, נוהג הנאשם להגיע מעת לעת לתוככי ישראל, חרף האיסור שחל עליו. לדידו, געגועיו הכבדים למשפחתו והדאגה לספק את צרכיהם, גוברים על כיבוד החוק.

10.       ב"כ הנאשם הטעים, כי מדובר בצעיר, אשר עד לגירושו מישראל קיים אורח חיים נורמטיבי ופרנס את משפחתו בכבוד. לאחר שצווה לעזוב את ישראל, ביקש לבטל את רוע הגזרה והגיש עתירה לבג"צ למניעת גירושו, אולם זו נדחתה.

11.       עברו הפלילי מתמצה בעבירות בגין שהייה בלתי חוקית.

12.       בהתייחסו לנסיבות ביצוע העבירה שעניינה סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, טען הסנגור, כי זו ארעה על רקע תחושות של פחד ומצוקה שפקדו את הנאשם, משהבחין בשוטרים, שמא ייעצר ויושם מאחורי סורג ובריח. על כן, ביקש להימלט מפניהם, מה גם שחבריו עודדו אותו לכך. לדבריו, נוסעי המכונית היו בני משפחה ש"נתקעו" עם רכבם בטבורה של העיר מודיעין ופנו אליו לעזרה כדי שיחלצם. הנאשם היה מנוע מלסרב לבקשתם ויצא לסייע להם. הסנגור הטעים, את ניסיונו הכן והאמיתי של הנאשם למנוע את התאונה באמצעות בלימת חירום של רכבו, עד יציאת עשן מגלגליו - ניסיון שלא צלח.

13.       הסנגור הגדיר את מעשהו של הנאשם כניסיון אווילי וילדותי, שנעשה מתוך פחד ואגב הפעלת שיקול דעת שגוי. בנסיבות אלו, עתר הסנגור להסתפק בעונש מתון, שייקח בחשבון את נסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, כפי שפורטו.

14.       הנאשם, בדבריו האחרונים, ביטא את צערו והדגיש את היותו אדם נורמטיבי אשר המציאות שנכפתה עליו גרמה לו להסתבך בפלילים.

עמדת המאשימה

15.       ב"כ המאשימה, עו"ד אורלי שרגנהיים, הטעימה את החומרה שבמעשי הנאשם, אשר בנהיגתו המסוכנת, בעיבורה של עיר ובצירי תנועה מרכזיים, סיכן את חייו ואת חיי נוסעיו, את חיי השוטרים שדלקו בעקבותיו ואת חיי המשתמשים בדרך. אין מדובר בסיכון בעלמא, אלא בסיכון שמומש כאשר הנאשם פגע במכונית ה"אוודי" וגרם לפגיעה בכל יושביה, משפחה המונה חמש נפשות, ביניהם ילדים רכים בשנים. כמו כן, המכונית ניזוקה עד כדי אובדן מוחלט. התובעת הטעימה, את משך המרדף, לאורך קילומטרים רבים. היא עמדה על ההלכה שיצאה על ידי בית המשפט העליון, להחמיר בעונשיהם של עבריינים המסכנים חיי אדם בנתיב תחבורה.

16.       ב"כ המאשימה ציינה, לזכות הנאשם, כי כתב האישום תוקן באורח שהקל עמו, לאחר שהתביעה שוכנעה, על בסיס עדות עד התביעה, השוטר ברקוביץ, כי הנאשם לא התנגש במכוון במכונית ה"אוודי" ואף עשה מאמץ למנוע את ההתנגשות בכך שבלם את מכוניתו בלימת חרום.